ב"ל 15664-09-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין דרגת הנכות של המערער ומועד תחילתה. הערעור, הנדון בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי, מוגבל לשאלות משפטיות, ובית המשפט לא מצא טעויות משפטיות בקביעות המכון. ראשית, טענת המערערת כי ועדות קודמות קבעו דרגת נכות של 20% לכל כתף לא נתמכה בפרוטוקול הוועדה. שנית, הוועדה הרפואית בדקה קלינית את המערער וקבעה דרגת נכות שונה מזו שהוצעה בחוות דעת של רופא פרטי. שיקול הדעת הרפואי של הוועדה, במקרה זה, הוא סופי ואינו נתון להתערבות של בית המשפט. בנוסף, החלטת הוועדה במועד הופעת הנכות התבססה על טעמים סבירים, וטענות המערער בדבר התנהלות חברי הוועדה ו"דרגי הבכירים" של המכון היו חסרות בסיס. מאחר שלא נמצאו טעויות משפטיות, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לכיסוי הוצאות המכון. המערערת שומרת לעצמה את הזכות להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לבית הדין הארצי בתוך 30 יום.