ע"פ 7833/05

תקציר

בתיק משמעותי בבית המשפט הואשם המערער בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשורה של עבירות מין בהקשר משפחתי, לרבות ריבוי מעשי אונס ומעשים מגונים. בית המשפט זיכה אותו מהאישום השני, אך התמקד באישום הראשון, שכלל טענות להתעללות מינית חוזרת ונשנית במשך מספר שנים בגיסתו, החל כשהייתה קטינה. על פי הדיווחים, ההתעללות התרחשה במקומות שונים, לרבות בביתה של המתלוננת ובמקומות ציבוריים, כאשר המערער השתמש בכוח ובאיומים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהוכרע בדעת רוב, הסתמך רבות על עדויותיה המפורטות והעקביות של המתלוננת, וסתר את טענות המערער בדבר הוצאת דיבה שנרקמה נגדו. ראיות תומכות כללו עדויות של מורתה של המתלוננת ואורתופד שעל פי החשד ציינו פגיעות התואמות את ציר הזמן של ההתעללות, וכן פרטים אינטימיים ספציפיים שאושרו על ידי המערער עצמו. למרות סתירות קלות בעדויותיה, בית המשפט קבע כי גרסתה של המתלוננת אמינה, ודחה את טענת ההגנה של המערערת כבלתי הגיונית. השופט אזולאי חלק על כך, וציין ספקות בשל סתירות והתנהגויות שנראו בלתי סבירות, כגון ביקור המתלוננת אצל המערער למרות שציפתה לאונס. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על המערער 12 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלונן. המשיב הגן על ההרשעה, הדגיש את אמינותה המבוססת של עדותה של המתלוננת וטען לנאותות העונש בהתחשב בחומרת ותקופת הביצוע הממושכת של העבירות. בית המשפט לערעורים אישר את פסק הדין המקורי, תוך שהוא מיישר קו עם ההשקפה כי הסתירות מוסברות באופן סביר ושומר על הצורך באמצעי ענישה מחמירים בגין עבירות כאלה במסגרת משפחתית.