עת"מ 1155/05

תקציר

העותרים, חבר מועצת העיר יבנה ותושב העיר, הגישו עתירה נגד עיריית יבנה נגד החלטתה לשנות את מדיניותה בנוגע לגביית ארנונה משטחי מרתף בבנייני מגורים. המשיבים הם העירייה ודייר המתגורר בבית משותף וחלה עליו המדיניות החדשה. העירייה החליטה לתקן את צו הארנונה בשנת 1999, אך השינוי יושם רק בשנת 2004, וכתוצאה מכך הועלתה הארנונה לחלק מהתושבים. בעתירה נטען כי ההחלטה נעדרת בסיס חוקי ומפרה "חוקי הקפאה", המגבילים את יכולתן של הרשויות המקומיות להעלות מסים. מנגד, טענו המשיבים כי ההחלטה חוקית וכי אי גביית מיסים משטחי מרתף מפלה לרעה את דיירי הבית המשותף. בית המשפט דחה את טענותיה המקדמיות של העירייה בדבר שיהוי ופגנות, וקבע כי נסיבות ההחלטה התבררו רק בשנת 2004. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי לעירייה סמכות לתקן טעויות בחיובי המס אך עליה לעשות זאת כדין, ושינוי הגדרת צו הארנונה ללא גילוי מלא לשרי האוצר והפנים מהווה הפרה של חוקי ההקפאה. בית המשפט קיבל את העתירה וביטל את הצו המתקן מאחר שלא נעשה כדין. עם זאת, היא דחתה את תביעת העותרים להשבת רכוש, שכן לא מדובר בהליך אוטומטי המחייב תביעה נפרדת. העירייה חויבה לשלם לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. למרות השינוי הבלתי חוקי, בית המשפט לא הורה על החזרת המסים שנגבו יתר על המידה, וסבר כי אין זה צודק להטיל השלכות משפטיות נוספות. ההחלטה התקבלה בנוכחות שני הצדדים ב-6 בספטמבר 2005.