ת"א 1062/06

תקציר

המחלוקת בפסק דין זה נסובה סביב הבעלות על חלקת אדמה, ששטחה 267 מ"ר, הממוקמת בשטח בנוי בכפר בענה. החלקה המדוברת, הרשומה כחלקה 73, נתבעת על ידי שתי משפחות המשתייכות לחמולת טיטי. התיק מתמקד בקביעת הבעלים החוקיים של חלקה זו. המשפחה הראשונה, המיוצגת על ידי עו"ד חזימה, טוענת כי החלקה ניתנה לה במתנה על ידי אביה נימר, שהיה רשום כבעלים של חלקה 52 הסמוכה. מנגד, המשפחה השנייה, המיוצגת על ידי דיאב, טוענת כי סבה דיאב היה הבעלים החוקיים של חלקה 73, אותה ירשו מאמם תמאם, שקיבלה אותה מאביה. השופט בוחן בקפידה את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. זה כולל מסמכי התנחלות משנות החמישים, עדויות של עדי ראייה, עיבוד החלקה והחזקתה לאורך השנים. ממסמכי הפשרה עולה כי תמאם טען לבעלות על חלקה 73 במהלך הליכי הפשרה. בנוסף, כמה עדים, בהם כמה מבני משפחתה של חזימה, תומכים בטענתו של דיאב ומעידים כי משפחת דיאב עיבדה וקצרה את החלקה במשך עשרות שנים. לעומת זאת, עדויות חזימה ועדיה סתרו זו את זו בנקודות מכריעות. עוד מציינת השופטת כי חזימה לא הציגה כל ראיה חותכת המבססת את תרומתו של אביה לחלקה. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת משפחתו של דיאב, ומגיע למסקנה כי הם הצליחו להוכיח את זכאותם להירשם כבעלים של חלקה 73. פסק הדין מורה על תיקון רישום המקרקעין כך שישקף החלטה זו ומחייב את חזימה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של דיאב, בסך 50 אלף שקל. פסק דין מקיף זה, המאגד את כל הראיות הרלוונטיות, מוביל למסקנה ברורה בדבר הבעלות על החלקה שבמחלוקת.