רע"א 60781-11-25

תקציר

## ניתוח משפטי של בקשת רשות ערעור בתיק רע"א 60781-11-25 **מבוא:** החלטה זו של כבוד השופט יחיאל כשר בבית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) עוסקת בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה ערעור של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום. פסק דינו של בית משפט השלום קיבל תביעת המשיבים לסילוק ידם של המבקשים מנכס המצוי בבעלותם של המשיבים. הליך זה הינו חלק מסכסוך ממושך ורב-שלבי הנוגע לזכויות בנכסי "הקדש בנבנישתי". **רקע עובדתי והיסטורי:** הסכסוך מתמקד בנכס בסילוואן, ירושלים, שהיה רשום על שם "החכם בנבנישתי" אשר יצר ביחס למקרקעין "הקדש בנבנישתי" בשנת 1899. בתקופת השלטון הירדני, הנכס הוקנה לממונה הירדני על רכוש אויב. לאחר שנת 1967, הוקנה הנכס לאפוטרופוס הכללי, ובשנת 2001 מונו המשיבים כנאמנים להקדש. בשנת 2002, הורה האפוטרופוס הכללי על שחרור נכסי ההקדש למשיבים. בשנת 2015, הגישו המשיבים תביעת סילוק יד נגד המבקשים. **החלטות הערכאות קמא:** * **בית משפט השלום (השופטת קסלסי):** קיבל את תביעת המשיבים וקבע כי על המבקשים לפנות את הנכס תוך שישה חודשים. בית המשפט הכריע בחמש שאלות מרכזיות: 1. **זיהוי המקרקעין:** נקבע כי שאלת זיהוי המקרקעין הוכרעה בעבר בבית משפט זה בעניין סרחאן, בו היו המבקשים חלק מהעותרים. משכך, המבקשים מושתקים מלטעון שהמקרקעין אינם תואמים את תעודת השחרור. 2. **סיווג המקרקעין (מירי/מולכ):** נקבע כי הטענה ש"מירי" אינו ניתן להקדש נדחתה בפסקי דין קודמים. כמו כן, נקבע כממצא עובדתי כי מקרקעי ההקדש הם מסוג "מולכ". 3. **התיישנות:** נקבע כי חל סעיף 113(ב) לחוק המקרקעין, המצדיק מניית תקופת ההתיישנות ממועד שחרור המקרקעין לידי הנאמנים (2002). לאור תקופת ההתיישנות של 15 שנה למקרקעין בלתי מוסדרים, התביעה שהוגשה ב-2013 לא התיישנה. בנוסף, נקבע כי התביעה לא התיישנה גם לפי הדינים "הרגילים". 4. **זכות לרכוש את המקרקעין (סעיף 23(א) לחוק המקרקעין):** נקבע כי המבקשים לא הוכיחו את שווי המחוברים, וקיימים ספקות לגבי רכישה בתום לב, ולכן תנאי הסעיף לא התקיימו. 5. **רשות בלתי הדירה:** נקבע כי המבקשים לא הוכיחו קבלת רשות בלתי הדירה, נוכח הנטל הכבד הנדרש לכך. בית משפט השלום חייב את המבקשים בהוצאות של 50,000 ש"ח. * **בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא וינוגרד והשופטים ליבוביץ ובאר-אשר):** דחה את ערעור המבקשים, סמך ידו על נימוקי בית משפט השלום, וקבע כי אין מקום להתערבות. נקבע כי פינוי המקרקעין יהיה עד 31.12.2025. המבקשים חויבו בהוצאות בסך 20,000 ש"ח. **בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון:** המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור בטענה שהם חוזרים על כלל הטענות שהועלו בפני הערכאות קמא. בקשת עיכוב ביצוע הוגשה בסמוך למועד הפינוי. **ניתוח השופט כשר:** כבוד השופט כשר דוחה את בקשת רשות הערעור, וקובע כי אינה עומדת בתנאים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". נימוקיו העיקריים הם: 1. **חריגות:** רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת רק במקרים חריגים, המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. השופט כשר סבור כי הבקשה הנוכחית אינה נכללת בקטגוריה זו. 2. **הכרעות קודמות:** רוב הטענות המשפטיות שהעלו המבקשים כבר נדונו והוכרעו בהליכים קודמים הנוגעים לנכסי ההקדש. 3. **קביעות עובדתיות:** יתר הטענות מתבססות על קביעות עובדתיות של הערכאות קמא. ערכאת הערעור, ובפרט בית המשפט העליון ב"גלגול שלישי", אינה מתערבת בקביעות עובדתיות, אלא אם כן יש בכך כדי לגרום עיוות דין. **פירוט החלטות השופט כשר לגבי כל טענה:** * **זיהוי המקרקעין:** בהתאם לקביעת בית משפט השלום, טענה זו הוכרעה בעניין סרחאן. המבקשים מושתקים מלטעון זאת בשל מעשה בית דין. * **סיווג המקרקעין:** בדומה לטענת זיהוי המקרקעין, גם סוגיה זו הוכרעה בפסקי דין קודמים, אשר קבעו כי סיווג המקרקעין אינו משפיע על אפשרות ההקדשה, ושמקרקעי ההקדש הם מקרקעין מסוג "מולכ". * **התיישנות:** * **החלת סעיף 113(ב) לחוק המקרקעין:** השופט כשר מאמץ את קביעת בית משפט השלום כי סעיף 113(ב) לחוק המקרקעין חל, מאחר שהמקרקעין לא היו רשומים על שם ההקדש לפני הקנייתם לאפוטרופוס הכללי. זוהי קביעה עובדתית שאינה מצדיקה התערבות. * **היחס לסעיף 162(2) לחוק המקרקעין:** בהתייחס לטענת המבקשים כי סעיף 113(ב) אינו חל בשל סעיף 162(2) (הנוגע לשינוי בדין קיים), השופט כשר מפנה להחלטתו בעניין בצבוץ, שם נקבע כי דעת הרוב בעניין דוויק התבססה על סעיף 113(ב) ביחס למקרקעין דומים. * **דיני התיישנות "רגילים":** גם אם סעיף 113(ב) לא היה חל, בית משפט השלום קבע כי התביעה לא התיישנה לפי הדינים ה"רגילים", בעיקר בשל ספקות לגבי אופן רכישת הזכות במקרקעין על ידי המבקשים. זוהי קביעה עובדתית נוספת. * **זכות לרכוש את המקרקעין ורשות בלתי הדירה:** טענות אלו נסמכות על קביעות עובדתיות של בית משפט השלום, שהתבססו על התרשמותו מהראיות. אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהן. **סיכום והשלכות:** בקשת רשות הערעור נדחתה, ובכך אושרה סופית הלכה למעשה ההחלטה המחייבת את המבקשים לפנות את הנכס. דחיית הבקשה מבטאת את הקושי הדיוני והמהותי להעלות טענות שהוכרעו בפסקי דין קודמים, וכן את ההגבלה על התערבות של ערכאות עליונות בקביעות עובדתיות של ערכאות קמא, במיוחד במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדבר מדגיש את עקרון סופיות הדיון ואת חשיבות ציות להחלטות שיפוטיות קודמות (מעשה בית דין). ההחלטה מדגימה כיצד בית המשפט העליון מקפיד על תפקידו כערכאת ערעור לשיקול דעת, ואינו מהווה ערכאה נוספת לבחינה מחודשת של העובדות והטענות שכבר נדונו.