מ"ת 14887-07-13

תקציר

השופט בחן את הראיות שהוצגו בחקירה וקבע כי קיימות די ראיות לכאורה כדי לבסס עילה למעצרם של שלושת המשיבים. הראיות כוללות עדויות עדים, צילומי מצלמות אבטחה ודברי המשיבים עצמם. המשיב מס' 2 מזוהה כתוקפן העיקרי וקשור לאירוע באמצעות מספר ראיות. הוא זוהה על ידי עדים במסדר זיהוי והאליבי שלו הופרך. המשיב מס' 1 מעורב בעדויות העדים ובהתנהלותו שלו במהלך החקירה. על פי החשד, הוא נהג ברכב ששימש למרדף ותקף את הקורבנות באמצעות אלה טלסקופית. גם שתיקתו במהלך החקירה נחשבת לראיה. בינתיים, מעורבותו של המשיב 3 נתמכת בצילומי אבטחה ובתיאורי עדים, הגם שהראיות נגדו חלשות יותר בהשוואה למשיבים האחרים. השופט מכיר ברמות השונות של הראיות נגד כל אחד מהמשיבים, אך מגיע למסקנה כי כולן מצביעות על מסוכנות, במיוחד לאור המניעים הלאומניים והגזעניים שעמדו מאחורי התקיפה. עם זאת, השופט בוחן את האפשרות של חלופות מעצר לכל המשיבים, מתוך הכרה בכך שעוצמת הראיות ורמת המסוכנות שונות ביניהם.