ת"א 1037/09

תקציר

התובעת, ילידת 1988, עברה תאונת דרכים קשה בשנת 2007 שהותירה אותה עם 100% נכות רפואית ותפקודית. היא הגישה תביעה נגד הנתבע לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט מינה מספר מומחים אשר העריכו את נכותו ותוחלת חייו של התובע. המומחים הסכימו כי התובעת סבלה מפגיעות קשות, לרבות בעיות נשימה, בריחת שתן ונזק מוחי שהותיר אותה במצב תגובה נמוך. הם גם הסכימו שהיא זקוקה לטיפול והשגחה מתמדת. עם זאת, הם לא הסכימו על תוחלת החיים שלה, עם הערכות שנעו בין 14 ל 42 שנים. בית המשפט מצא כי קביעת תוחלת החיים של התובע מורכבת בשל היעדר נתונים סטטיסטיים לנפגעי ראש בישראל והשונות בחוות הדעת הרפואיות. לאחר ששקל את הראיות הקיימות ואת חוות דעת המומחים, החליט בית המשפט לפסוק לתובע שילוב של סכום חד פעמי ותשלומים תקופתיים. התשלום החד פעמי, שיינתן עד שנת 2035 או עד מות התובעת, המוקדם מביניהם, חושב בהתחשב בהפסדי השתכרותה, הפסדי פנסיה, נזק לא ממוני והוצאות אחרות כגון עזרה לזולת, טיפולים רפואיים, ציוד והתאמות דיור. התשלום התקופתי, שיחל לאחר שנת 2035, נקבע על בסיס הוצאותיו הצפויות של התובע מעבר למועד זה. בית המשפט גם התווה תוכנית תשלומים נפרדת אם התובע אושפז במוסד או נפטר. ניכויים בוצעו בגין קצבאות המוסד לביטוח לאומי ותשלומים קודמים ששילם הנתבע. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבע לשלם שכר טרחת עורך דין, אגרת בית משפט והוצאות נוספות, כאשר סך הפיצוי עומד על 9,532,082 ₪.