ע"א 7678/10

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעת תאונת דרכים בה מת קטין. המשיבים, שהם עיזבון הקטין המנוח ונהג הרכב המעורב, תבעו את המערערת, שלכאורה ביטחה את הרכב בעת האירוע, וכן את בעל הרכב ואת הנהג החשוד בפגיעה. התיק הגיע לבית המשפט המחוזי בחיפה לקבלת הוכחות. במהלך דיון ההוכחות המליץ בית המשפט לצדדים לנסות להגיע לפשרה, אך בקשתו של המערער סירבה. בעקבות סירוב זה, החליט בית המשפט כי רכבה של המערערת אחראי לתאונה והורה לה לפצות את עיזבון הקטינה המנוחה. לאחר מכן הגיש המערער בקשה לפסול את בית המשפט מלהמשיך לדון בתביעה, בטענה כי המלצת בית המשפט היוותה גיבוש עמדתו הסופית ויצרה חשש למשוא פנים. בית המשפט דחה את הבקשה, והביא את המערער לערער על החלטה זו. פסק הדין בערעור, שניתן על ידי המשנה לנשיא, השופט ש' ברלינר, דוחה את טענות המערער ומותיר על כנו את החלטת בית המשפט המחוזי. ברלינר קובע כי המלצת בית המשפט הייתה ניסיון לגיטימי לייעל את הדיון ולסייע לצדדים להגיע להסכמה, במיוחד בהתחשב בכך שבית המשפט התרשם ממשקל הראיות שהוצגו נגד המערער. הערכת השופט לגבי העלויות הפוטנציאליות אם ההמלצה לא תתקבל נתפסה כהערכה תיאורטית ולא כאיום, והעלויות בפועל שהוטלו אינן מהוות עילה לפסילה. יתר על כן, דבריו הביקורתיים של בית המשפט כלפי בא כוח המערער, אף שהיו אולי מוגזמים, זכו להתנצלות ואינם מצדיקים את פסילת השופט. המשנה לנשיא מדגיש כי הנסיבות אינן מצביעות על היעדר משוא פנים מצד בית המשפט, ועל כן הערעור נדחה, ללא כל צו להוצאות.