ע"א 15/92
פסק-דין מחוזי באר שבע
תקציר
הערר מתייחס לפרשנותה של הוראה בחוק התכנון והבנייה, בדבר הזכות לערער על היטל השבחה במקרקעין. בית משפט השלום דחה ערעור על ההיטל בנימוק שהוגש בטרם עת, שכן טרם מונה "שמאי מכריע", בהתאם לדרישות החוק. המערערת טענה כי יש לפצל את זכות הערעור לשתי התנגדויות - הראשונה, התנגדות משפטית לחיוב עצמו, והשנייה, התנגדות לגובה ההיטל לאחר קבלת החלטת השמאי. דעת הרוב של בית המשפט המחוזי, בראשות השופט ריבלין, קיבלה את הערעור בקובעו כי ערעור נפרד ומקדמי המוגבל לשאלות משפטיות כנגד האישום עצמו מותר. בית המשפט הדגיש את היתרונות הטמונים בפרשנות זו, לרבות האפשרות לייתר את הליכי הערעור או השמאי הנוספים. עם זאת, השופט בנאי חלק על כך, וקבע כי אין לפצל את זכות הערעור, שכן המחוקק לא העניק במפורש זכות כזו. לדבריו, היה על המערער להמתין להחלטת השמאי בטרם יערער. פסק הדין קיבל את הערעור, ביטל את ההחלטה הדוחה אותו והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך הכרעה בטיעונים המשפטיים לעניין הטלת האישום. המשיב חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המערער.
חקיקה מקושרת
ע"א 15/92 החברה לבנין ולפיתוח אילת בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה, מחוזי (31.12.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.