ת"א 11017-07-21

תקציר

התובעת, חברת כוח אדם המספקת שירותי ניקיון ושמירה, תבעה שני נתבעים בגין רשלנות שהביאה לטענתה לגניבה של כ-7.5 מיליון ₪ מחשבונות החברה. על פי החשד, הכספים נגנבו על ידי בעל המניות והמנהל לשעבר של החברה, מר שליט, שרוקן את חשבונות הנאמנות של החברה והעביר אותם לחשבונותיו האישיים. החברה תבעה בעבר את שליט על החזרת כספים אלה, והתיק יושב מחוץ לכותלי בית המשפט, כאשר שליט החזיר לחברה חלק מהכספים שהופקעו. בתביעה הנוכחית נטען כי הנתבעים, נאמן ובנק, אפשרו את גניבתו של שליט ברשלנותם, ומבקשת להשיב את יתרת הכספים. עם זאת, השופט קבע כי הפשרה הקודמת של החברה עם שליט, שהחזירה חלק מהכספים שנגנבו לקופת החברה, מונעת את התביעה הנוכחית נגד הנתבעים, שכן מדובר באותו נזק. השופט ביסס החלטה זו על שני עוגנים משפטיים: סעיף 83(ב) לפקודת הנזיקין וסעיף 55(ב) לחוק החוזים. לדברי השופט, מהסכם הפשרה עם שליט משתמע כי עילת התביעה בגין הנזק מוצתה, והחברה אינה יכולה כעת לתבוע פיצויים נוספים מעוולות אחרות. כמו כן, השופט הדגיש כי התרת ההליך הנוכחי תחשוף את שליט להודעות צד שלישי, תהפוך את הסדר הפשרה הקודם לחסר משמעות ותוביל לתוצאה משפטית לא יעילה. לפיכך הורתה השופטת על מחיקת התביעה כנגד הנתבעים, ופסקה לכל נתבע הוצאות בסך 30,000 ₪ מהתובע.