ע"א 7241/23

תקציר

במקרה זה נדחה הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה שלא לפסול את עצמו. המערער, שהסתבך בהליכים משפטיים מרובים עם בת זוגו לשעבר בנושאי אפוטרופסות ומשמורת, טען כי בית משפט קמא היה מוטה והתנהל לטובת המשיב, והוסיף וטען למערכת יחסים בין השופט לבין בא כוח המשיב. פסק הדין הראשוני מתח ביקורת על התנהלותו הפרוצדורלית של המערער והטיל עליו הוצאות. בקשת הפסילה נימקה את הביקורות הללו ואת הכפייה לכאורה, היחס הלא שוויוני ואי סדרים פרוצדורליים. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות המערער הן בעיקרן ערעוריות ואינן מספיקות לפסילה. היא הדגישה את פרקטיקתו של בית המשפט לענייני משפחה בטיפול בתיקים קשורים תחת העיקרון של "משפחה אחת – שופט אחד", וציינה כי הליכים קודמים לא חייבו פסילה אוטומטית אלא אם כן ניכר קושי ממשי להבחין בהבדלים מהותיים בין הליכים. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות או חשש ממשי למשוא פנים, וקבע כי הצעת שינויים פרוצדורליים או הבעת דעות מקדימות אינן מצביעות על משוא פנים. טענותיו הנוספות של המערער בדבר קשריו של השופט נדחו כחסרות ראיות בעלות עניין אישי מהותי, העולות בקנה אחד עם פסקי דין קודמים בנושאים דומים. יתר על כן, עיכובים והשמטות בהעלאת טענות מסוימות עמדו בניגוד לנורמות פרוצדורליות. בסופו של דבר, הערעור נדחה ללא הוצאות, ובכך אישר מחדש את התנהלות בית המשפט בגבולות הסביר ואת החלטותיו הפרוצדורליות מתאימות.