סע"ש 20004-06-19

תקציר

התובע, עובד לשעבר בחברה בבעלותו ובניהולו הבלעדי של מר עאמר, דרש להטיל על מר עאמר אחריות אישית לחובות החברה כלפיו. התובע טען כי מגיעים לו תשלומים שונים, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה ופדיון חופשות, בסך כולל של למעלה מ-200,000 ₪. הנתבעים טענו כי למר עאמר אין כל מחויבות אישית כלפי התובעת וכי אין להסיר את מסך התאגיד. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע, וקיבל את טענותיו ועדותו כמהימנות. נקבע כי מר עאמר הבטיח לתובע לשלם את הפנסיה שלו מתוך התמורה ממכירת קרקע ספציפית, כי נכסי החברה מעורבבים עם כספו האישי של מר עאמר, וכי החברה נוהלה מהיד לפה. כמו כן, נמצא כי מר עאמר הוא הבעלים והמנהל היחיד, עם חובת זהירות כלפי עובדי החברה, אותה הזניח. לפיכך, קבע בית המשפט כי מר עאמר אחראי ביחד ולחוד עם החברה לטענות התובע. בית הדין התייחס גם להודעה על תנאי העבודה, וקבע כי הנתבעים אכן לא מסרו לתובע הודעה בכתב. הם הורו לנתבעים לשלם לתובע 5,000 ₪ בגין הפרה זו. באשר לתביעת התובע לפדיון חופשה, קיבל בית המשפט את חישובי התובעת והורה לנתבעים לשלם 27,978 ₪. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם סך של 16,798 ₪ בגין אי תשלום דמי הבראה, שכן לא סיפקו כל בסיס משפטי או ראייתי לטענותיהם. פיצויי הפיטורים נקבעו על סך של 117,058 ₪, בהתבסס על השכר האחרון שקיבלה התובעת. בית המשפט גם הורה על תשלום 45,764 ₪ בגין אי תשלום הפרשות לפנסיה, שכן טענות הנתבעים בעניין זה לא נתמכו בראיות. עם זאת, התביעה לדמי נסיעה נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי התובע אכן סופק עם תחבורה או שווי מזומנים עבור נסיעתו. בנוסף לפסיקה הכספית, חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 21,500 ₪. התשלומים היו אמורים להתבצע ביחד ולחוד על ידי מר עאמר והחברה ויחויבו בהפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם במועד מאוחר יותר.