ת"א 43233-09-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבע, קובי נבון, בתביעת לשון הרע שהגיש נגדו עופר מנירב. מנירב, חבר הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון בישראל, תבע את נבון, גם הוא חבר הוועדה, על נזקים בסך 1,187,272 שקל, בגין חמש התבטאויות של נבון על מנירב במהלך ישיבות הוועדה והתכתבויות. בית המשפט קבע כי אין באמירות משום לשון הרע, שכן הן לא הובנו באופן סביר כמבזות או להשפיל את מנירב בעיני הציבור. ההקשר שבו הם נעשו, בהיותם חלק מיריבות מרה ארוכת שנים בין השניים, ואופיו של השיח הפוליטי בין נבחרי ציבור בגוף דמוקרטי, הביאו לכך שאדם סביר לא היה מקבל את דבריו של נבון כפשוטם. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי גם אם האמירות היו מהוות לשון הרע, הן היו מוגנות כהבעת דעה בתום לב על התנהלותו של איש ציבור בעניין ציבורי. בית המשפט קיבל את טענת ההגנה של נבון כי דעותיו, אף שלא ניתן לאמת אותן מדעית, נערכו בתום לב והיו סבירות בנסיבות העניין. לבסוף, בית המשפט מתח ביקורת על מנירב על כך שהפך את בית המשפט לזירה לעימותים אישיים וציין כי חלק מההתבטאויות בהן הלין נאמרו למעשה במאמר בעיתון, נגדו לא תבע. התביעה נדחתה, ומנירב חויב לשלם הוצאות בסך 150 אלף שקל.