עמ"ש 31808-05-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על צוואה ובזיוף חתימת המנוח. בית משפט קמא קיבל את הטענה כי ארבעת המערערים אחראים לזיוף, ובמקביל התנהלה חקירת משטרה נגד אחד המערערים, אשר חיזקה את ממצאיו של בית משפט קמא. המערערים ערערו על פסק דין זה וביקשו לשמור אותו חסוי כדי לא לפגוע בשמם הטוב, מה גם שהמשפט הפלילי הקשור לאותם אירועים עדיין מתנהל. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי יש לפרסם את פסק הדין במלואו, לרבות שמות המערערים, שכן הוא נופל לקטגוריה של סכסוכים שאינם נעוצים בסכסוכים משפחתיים, כמפורט בחוק בתי המשפט. עקרון פומביות הדיונים, שהוא אבן יסוד בשיטת המשפט הישראלית, גבר על זכותם של המערערים לפרטיות, במיוחד נוכח חומרת מעשיהם והיעדר קשר משפחתי בין הצדדים. יתר על כן, ההשפעה הפוטנציאלית על המשפט הפלילי לא נמצאה סיבה מספקת לאי פרסום, ובית המשפט הדגיש כי חזקת החפות חלה רק במשפטים פליליים. ממצאי פסק הדין ומסקנותיו יפורסמו אפוא ללא כפילויות, למעט שיהוי קצר כפי שביקשו המערערים, כדי לאפשר להם שהות לערער לבית המשפט העליון.