תלה"מ 72096-05-19

תקציר

לבני הזוג היהודים, הנמצאים בתהליך גירושין, שני ילדים קטינים שיש לקבוע עבורם תשלומי מזונות. בית המשפט בוחן תחילה את יכולותיהם הכלכליות הן של התובע (האם) והן של הנתבע (האב). עולה כי לתובע הכנסה חודשית ממוצעת של 9,278 ש"ח, בעוד שהכנסות הנתבע נאמדות בכ-23,000 ש"ח בממוצע בחודש, למרות טענותיו למצוקה כלכלית. עוד נמצא כי הנתבע הסתיר הכנסות בכך שהפקיד בחשבונו סכומי כסף גדולים שאינם תואמים את משכורתו המוצהרת, ולא הביא ראיות להלוואות שלטענתו נטל. בית המשפט מציין כי הנתבע משלם 3,500 ₪ כמזונות עבור ארבעה ילדים מנישואים קודמים, דבר המעיד על יכולתו להשתכר. לאחר מכן, בית המשפט בוחן את הזמן שהילדים מבלים עם כל הורה. מוסכם כי הקטינים נמצאים במשמורת התובע, אך מבלים עם הנתבע על פי לוח זמנים שנקבע מראש. עם זאת, נמצא כי הזמן בפועל שהילדים מבלים עם כל הורה אינו מקפיד על לוח זמנים זה. בית המשפט מציין כי הבת הקטינה אינה נשארת ללון אצל הנתבע, בעוד שהבן חוזר לעיתים לביתה של התובעת לאחר בילוי עם הנתבע. צרכי הקטינים מוערכים בכ-2,000 ש"ח לחודש כל אחד, ואילו הוצאות המגורים ואחזקת האגף מחושבות בכ-1,000 ש"ח בחודש לכל הורה. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות כושר ההשתכרות של שני ההורים והזמן שהילדים מבלים איתם, בית המשפט מחליט כי הנתבעת תשלם 2,900 ש"ח לחודש עבור מזונות זמניים של שני הילדים, כולל הוצאות נלוות. סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן וישולם עד שהילדים יסיימו שירות צבאי או לאומי. הצדדים יתחלקו בהוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות בהתאם ליחס הכנסותיהם. ההחלטה מתקבלת לטובת הילדים, וכל הוצאה אחרת תישא בשני ההורים על פי הסכמתם, עם אפשרויות ליישוב סכסוכים. הוצאות המשפט אינן נפסקות לאף אחד מהצדדים.