ע"פ 2373/00

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים להאריך את התקופה לביצוע צו הריסה מינהלי לפי סעיף 238א(ט) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המערערת טוענת כי אין לאפשר את זכותו של המשיב לערער על החלטת ההארכה משום שהחלטה כזו אינה נחשבת ל"פסק דין" הכפוף לערעור פלילי, וכי בית המשפט לעניינים מקומיים ניצל לרעה את שיקול דעתו בהארכת המועד. עם זאת, דעת הרוב בערכאה קובעת כי למערער זכות לערער על ההחלטה, שכן מדובר בפסק דין סופי הקובע את המצב המשפטי בין הצדדים. לגופו של עניין, בית המשפט קובע כי החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים להאריך את המועד הייתה מוצדקת בנסיבות העניין, שכן היו גורמים חיצוניים סבירים שמנעו את ביצוע הצו בתוך פרק הזמן המקורי. עוד מציין השופט כי כוונת המחוקק בהתרת הארכות המעצר היא להקל את העומס הטכני על הרשות המבצעת את הצו, ומגיע למסקנה כי לא נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת של הערכאה הנמוכה יותר במקרה זה. לפיכך, הערעור נדחה. השופט מ' גל מציע כי צו ההריסה המנהלי יבוצע בתוך 90 יום מיום מתן פסק הדין.