ע"ש 1506/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למקרה של הטרדה מאיימת לכאורה בין שני עורכי דין, שהיו גם הם חברים באותו מועדון ספורט. המשיב טען כי המערער הטריד אותם ואיים עליהם בעקבות סכסוך בחודש יוני 2007. בית משפט השלום פסק תחילה לטובת המשיב, והוציא צו שהגביל את התנהגותם של המערערים ואסר עליהם להתקרב למשיב או לאשתו במרחק מסוים, לתקשר עמם או להוציא את דיבתם. צו זה נבע מקביעת בית המשפט כי המערערת אכן נקטה בהטרדה מאיימת, בעקבות אירוע בו השמיעו איומים ועלבונות רבים כלפי המשיב. עם זאת, בערעור קבע בית המשפט העליון כי אף שההטרדה שביצע המערער בעבר אכן הוכחה, בית המשפט קמא לא הוכיח די הצורך כי קיים יסוד סביר להניח כי המערער יבצע מעשים אלה שוב. בית המשפט הדגיש כי החוק למניעת הטרדה מאיימת דורש עמידה בשני תנאים מצטברים: האחד הוא מעשי העבר והשני הוא יסוד צופה פני עתיד. מאחר שבית משפט קמא לא הכריע בעניין היסוד השני, קבע ערכאת הערעור כי הצו שניתן על ידי בית משפט השלום אינו מוסמך. בעקבות זאת התקבל הערעור והצו בוטל. בנוסף, לא נפסקו עלויות לאף אחד מהצדדים. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים, ביום 19.3.2009.