ע"א 475/83

תקציר

המערער והמשיב התווכחו על קבילות פנקסי החשבונות של המשיב, לעניין רישום התקבולים. המשיב טען כי שיטת הנהלת החשבונות שלהם, השונה מדרישות החוק, היוותה "סיבה מספקת" לחריגה ולכן יש לראות בספרים קבילים. השופט בערכאה הראשונה הסכים עם המשיב, אך ערכאת הערעור הפכה החלטה זו. ערכאת הערעור קבעה, כי שיטת הנהלת החשבונות של המשיב, אשר לא עמדה בדרישה כי הרישום ייעשה "בסמוך לביצוע הפעולה", אינה סיבה מספקת לחריגה. בית המשפט פירש את כוונת החקיקה ככזו שאינה מאפשרת חריגות שיטתיות וקבועות מהוראות הרישום. המחוקק קבע דרכים לנישומים לסטות כדין מדרישות התקן, אך המשיב לא פעל באפיקים אלה. בית המשפט הגיע למסקנה כי פנקסי החשבונות של המשיב ייחשבו בלתי קבילים והורה למשיב לשלם למערערת את הוצאותיה בגין שתי הערכאות, בסך 3,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד לביצוע התשלום.