רע"פ 9038/15
החלטה עליון
תקציר
השופט קבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור במקרה זה. הבקשה לא העלתה שאלה משפטית משמעותית ולא היה חשש לעוול - היא רק שירתה את האינטרסים של המבקש. עוד טענה השופטת כי העונש שנגזר על המבקש הוא מידתי ותואם מקרים דומים. השופטת התייחסה בקצרה לטענות המבקש: ראשית, הדגישה השופטת כי הערכאה הנמוכה יותר הביאה בחשבון את הנסיבות המקלות באשמתו של המבקש, וכי נסיבות מיוחדות אלה לא התעלמו. שנית, ציפייתו של המבקש לעונש מופחת בתמורה להסכמתו לחילוט רכבו במסגרת הסדר טיעון הייתה מופרכת. השופט הבהיר כי בית המשפט אינו מחויב לדבוק בהסכמות שנעשו במסגרת הסדרי טיעון וכי העונש שהוטל עליו היווה נקודת מוצא סבירה לפשעיו של המבקש. השופטת הדגישה כי אף שנסיבותיה האישיות של המבקשת נוגעות ללב, אין בהן כדי להצדיק התנהגות פלילית, במיוחד כאשר היא מסכנת את המדינה. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה, והמבקש נדרש להתייצב במאסר ביום 15.2.2016 כדי להתחיל לרצות את עונשו.
חקיקה מקושרת
רע"פ 9038/15 מוחמד סרחאן נ' מדינת ישראל, עליון (19.1.2016)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.