גמ"ר 2822-04-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי בבואו לגזור את דינו של אדם שנמצא אשם בגרימת מוות ברשלנות בעת שרכב על אופניים חשמליים. בית המשפט מכיר בעליונותו של עקרון ההלימות, שמטרתו לבסס זיקה מידתית בין חומרת העבירה, נסיבות הנאשם והעונש שהוטל. על פי תיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט מוטלת המשימה לקבוע את טווח הענישה הראוי, בהתחשב בשיקולים כגון הערך החברתי שנפגע, חומרת הנזק ומדיניות הענישה הרווחת. הכרעת הדין מפרטת את רמת הרשלנות המיוחסת לנתבע, המאופיינת כבינונית, בהתחשב בנסיבות התאונה. השופט מכיר בכך שחוסר תשומת הלב של הנאשם הוביל לתוצאה טרגית שניתן היה למנוע. עם זאת, בניגוד למקרים בהם מדובר בעבירות נוספות כמו נסיעה באור אדום או נהיגה במהירות מופרזת, בית המשפט מסווג את הרשלנות כלא גבוהה. לאחר מכן עובר הדיון לעונש ההולם, כאשר בית המשפט שוקל גורמים כגון נסיבותיו האישיות של הנאשם, הצורך בהרתעה וייחודו של כל מקרה. נלקחים בחשבון גילו של הנאשם, מצבו הבריאותי והיעדר פעילותו העבריינית לאחרונה. השופט שוקל גם את השפעת תוצאות התאונה ואת הזמן שחלף מאז התרחשותה. בסופו של דבר, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו להטיל עונש בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים. העונשים כוללים ארבעה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, חמש שנות פסילה מנהיגה ופיצוי של 4,000 שקל למשפחת הקורבן. השופט מדגיש את משמעות התוצאות ואת הצורך של הנאשם לחשוב על מעשיו, תוך הכרה בהשפעה של התוצאה הטרגית על הנאשם ומשפחת הקורבן.