ת"א 675/04

תקציר

בעליהן של שתי חלקות קרקע סמוכות, התובעים והנתבעים, מצויים בסכסוך על בתי הנתבעים הפולשים למקרקעי התובעים. התובעים דרשו מהנתבעים לסלק את הפלישה ולהרוס את המבנים על אדמתם. בית המשפט הכיר בכך שהנתבעים פלשו לאדמות התובעים אך סירב לחייב את הריסת הקונסטרוקציות. נטען כי שימושיות הקרקע של התובעים מוגבלת בשל צורתה ושיפויה, והקונסטרוקציות לא הפריעו לשימוש בה. תחת זאת, בית המשפט הורה לנתבעים לפנות את שטח הקרקע שתפסו שלא כדין והתיר לתובעים לגדר אותו בפיקוח מודד. הפלישה נמצאה כפגיעה קלה, שכן הנתבעים פעלו בתום לב, מתוך אמונה שיש להם הסכמה מאביהם של התובעים. מכאן, שפיצוי כספי נחשב לסעד הולם יותר מהריסה, ולתובעים ניתנה הזכות לתבוע אותו בתביעה נפרדת. תביעות שני הצדדים להוצאות נדחו. פסק דין זה נועד לאזן בין הזכויות והאינטרסים של שני הצדדים, תוך הכרה בזכויות הקניין של התובעים תוך התחשבות בהשלכות המעשיות ותום הלב של הנתבעים.