בפ"ת 34-12-24

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על שני שיקולים עיקריים: קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב והסכנה לשלום הציבור אם המשיב ימשיך לנהוג. השופט מצא כי המבקש הביא ראיות מספיקות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את העבירה שבכתב האישום, לרבות תזכיר משטרתי ותוצאות מכשיר טלוויזיה במעגל סגור. עוד קבע השופט כי המשך נהיגתו של המשיב מהווה סכנה לשלום הציבור, בהתחשב במהירות הגבוהה בה נהג לכאורה ובעברו התעבורתי, הכולל שלוש הרשעות קודמות בגין נהיגה במהירות מופרזת. השופט הכיר בעיכוב קל לאחר תום תקופת הפסילה המנהלית, אך לא ראה בו גורם מכריע, שכן תכליתו של סעיף 46 לפקודת התעבורה היא להבטיח את שלום הציבור. הבקשה התקבלה באופן חלקי, ורישיונו של המשיב נפסל לתקופה של שלושה חודשים, לרבות תקופת ההשעיה המנהלית. המשיב נדרש להפקיד את רישיונו בבית המשפט בתוך פרק זמן קצוב.