רע"א 3458/05

תקציר

פסק הדין הנדון הוא קבלה חלקית של ערעור על הליך ערעור שכנגד. המערער היה בעל חווה במושב אלישמה, עליה נבנו מבנים על ידי משפחתו, לרבות המשיב, שהיה ככל הנראה אח. הליכים משפטיים ממושכים החלו בשנת 1990, עת ביקש המערער להוציא את משפחתו מהחווה. לאחר מספר פסקי דין הסתיים העניין בהסכם פשרה בין המערערת לבין חלק מבני המשפחה, אך הערעור שכנגד שהגיש המשיב בשנת 1998 נותר פתוח. לאחר מכן עתר המערער למתן פסק דין נגד המשיב בשנת 2004, ובעקבות זאת ביקש המשיב ערבות להוצאותיו. בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על הפקדה בסך 20,000 ₪, אשר המבקשת נמנעה פעמיים מלספק, מה שהוביל לדחיית הערעור שכנגד. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו, ובית המשפט העליון נתן רשות ערעור ודן בבקשה כערעור. הסוגיה העיקרית הייתה האם יש לחייב את המערער שכנגד לספק ביטחון להוצאותיו של המשיב בהליך הערעור שכנגד. בפסק הדין צוין כי תקנות סדר הדין האזרחי אינן מציינות במפורש ביטחון במקרים כאלה, אך נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה – תוחלת החיים של הערעור שכנגד, הוצאות המשפט שנגרמו למשיב והפוטנציאל להטרדת שווא – מצדיקות את דרישת הביטחון, כדי להיות הוגנת כלפי שני הצדדים. בית המשפט מוצא כי לבית המשפט המחוזי הייתה סמכות להטיל ביטחון כאמור והוא מסכים עם גישתו העקרונית. עם זאת, הסכום שנקבע מופחת מ-20,000 ₪ ל-12,000 ₪ בשל קשייה הכלכליים של המערערת וקיומו של עיקול מצד המשיב. הפיקדון היה אמור להתבצע תוך 30 יום מיום ההחלטה, ולא נפסקו הוצאות. שופט בית המשפט העליון הביע תקווה שהסכסוך ארוך השנים בין האחים ייפתר סוף סוף מחוץ לכותלי בתי המשפט.