רע"א 6435/05

תקציר

במקרה זה התייחס בית המשפט העליון לסכסוך השיפוטי הנוגע להוצאת עיקולים זמניים במסגרת בוררות. בתחילה הוציא בית משפט השלום בירושלים צווי עיקול זמניים על נכסי חברת בנייה במסגרת תביעה שיזמו רוכשי דירות. לאחר מכן העביר בית משפט השלום את הסכסוך לבוררות לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, וצמצם את היקף העיקולים. בהמשך ערערה חברת הבנייה על סמכותו של בית משפט השלום להוציא צווים אלה, בטענה כי סמכויות אלה שמורות לבית המשפט המחוזי מכוח חוק הבוררות. בית המשפט המחוזי בבאר שבע צידד בדעה זו, וביטל את העיקולים בנימוק שבית משפט השלום חרג מסמכותו. עם זאת, בערעור הפך בית המשפט העליון החלטה זו, והדגיש כי לבית משפט השלום הייתה סמכות בעת מתן הצווים, בהתאם לסמכותו המהותית לדון בתביעות הראשוניות. בית המשפט העליון הבהיר כי סעדי ביניים שניתנו לפני המעבר לבוררות יישארו בתוקף אלא אם שונו על ידי בית משפט מוסמך, תוך הדגשת הניואנסים הפרוצדורליים של חוק הבוררות ובתי המשפט. פסק הדין החזיר את צווי העיקול, פסק הוצאות למבקשים והדגיש את האיזון העדין בין בוררות להתערבות שיפוטית.