עת"מ 29723-12-19

תקציר

בית המשפט קבע כי המשיבים אינם רשאים לפתוח בהליכי גבייה אקטיביים כנגד העותרים בגין היטל ההשבחה המפורט בעתירה, שכן העותרים אינם מחויבים על פי דין בתשלום היטל זה. עוד קבע בית המשפט כי המשיבים אינם נדרשים להמציא לעותרים תעודת רישום עד לתשלום ההיטל, שכן העותרים נטלו על עצמם את החוב מרצון. למרות שהבעלים המקוריים של הנכס פטורים כיום מתשלום ההיטל בשל הליכי חדלות פירעון, העותרים אינם יכולים להשתמש בכך כמנוף לדרישת תעודת רישום. החלטת בית המשפט מבוססת על עקרונות של צדק חברתי, צדק חלוקתי והרעיון כי בעלי נכסים הנהנים מפעולות תכנון צריכים לתרום לקופה הציבורית. היטל השבחה הוא סוג של מס על רווח הון, המשולם עם מימוש ההשבחה, המתבצע באמצעים שונים לרבות מכירת הנכס או תחילת השימוש בו. במקרה של הליכי חדלות פירעון, מתייחסים להיטל כאל חוב עתידי שיש לפרוע עם פתיחת ההליכים. בית המשפט מבהיר כי ההסכם החוזי של העותרים לתשלום ההיטל אינו משנה את זהות הנישום, ולא ניתן לפתוח נגדם בהליכי גבייה מנהליים. תחת זאת, יכולים המשיבים לאכוף את התחייבותם החוזית של העותרים לשלם את ההיטל באמצעות הליכים אזרחיים. ככלל, קבלתה החלקית של העתירה אינה פוסקת הוצאות כלשהן למי מהצדדים.