עע"מ 10427/04

תקציר

הסיוע למערערת, קשישה שקיבלה סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, נותק לאחר שהמשרד גילה כי דירה רשומה על שמה. נהלי המשרד קובעים כי מי שיש לו רישום רשמי של דירה אינו נחשב לחסר בית ולכן אינו זכאי לסיוע. המערערת טענה כי הרישום היה פורמלי בלבד, שכן הדירה נרכשה בפועל על ידי בנה, ומעולם לא היו לה אמצעים לרכוש דירה. לטענתה, אין לראות בה בעלת הדירה משום שכף רגלה מעולם לא דרכה בדירה ולא ידעה את מיקומה. כמו כן, היא לא הוזמנה להציג את טיעוניה בפני ועדות החריגים השונות. המשיב, משרד הבינוי והשיכון, טען כי הסכמת המערערת לרכוש את הדירה על שמה ובקשתה המקבילה לסיוע מהוות מצג שווא. בית המשפט מצא כי נהלי המשרד ברורים וכי הבעלות הפורמאלית, כמו בעניינה של המערערת, מדירה אותה מקבלת סיוע. המשאבים העומדים לרשות המשרד מוגבלים, והגדרת הבעלות הפורמלית בנהלים מבטיחה כי כספי הסיוע יחולקו במסגרת תקציבית מוגדרת. טענת המערערת כי היא רק בעלים פורמלית לא שינתה את מעמדה בעיני נהלי המשרד. עוד ציין בית המשפט כי עניינה של המערערת הובא בפני מספר ועדות אכלוס, אשר כולן פסקו נגדה, והמערערת לא סיפקה כל סיבה לבית המשפט להתערב בהחלטות אלה. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור, והסכים עם המשרד כי המערערת אינה זכאית לסיוע בשכר דירה.