ת"צ 20330-06-09

תקציר

המקרה של המועצה הישראלית לצרכנות נ' הד ארצי בע"מ ואח' (ת.פ. 20330-06-09) נסוב סביב פרסום 31 קלטות וידאו של ילדים שהכילו לכאורה פרסום סמוי. המועצה הישראלית לצרכנות, המבקשת, טענה כי הקלטות מפרות את חוק הגנת הצרכן וביקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד חברות ההפקה. עם זאת, שופט בית המשפט המחוזי מרכז פסק נגד האישור וקבע כי החוק הנוכחי אינו אוסר על כל צורת פרסום המכוונת לקטינים. החלטת השופט התבססה על ההבנה כי מבוגר סביר היה מזהה בנקל את מיקומי המוצרים כפרסומות. עוד הדגישה השופטת כי כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוק הגנת הצרכן לא הייתה לאסור על כל צורה של פרסום משתמע אלא רק על אלה שניתן לטעות בהם כאלמנטים עלילתיים שאינם פרסומות. מאחר שהפרסומות המדוברות לא הוסתרו ולא הוסתרו, הן לא התקיימו התנאים לפרסומת מטעה כהגדרתה בחוק. יתר על כן, השופט ציין כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שילד סביר לא היה מזהה את הפרסומות ככאלה. חוות הדעת של המומחים שהוצגו לא היו ספציפיות מספיק לסוג הפרסום בקלטות ולא הוכיחו כי ילדים לא יכלו להבחין במיקומי המוצרים כפרסומות. ללא איסור משפטי ברור וראיות להטעיה, הגיע השופט למסקנה כי המבקש לא הוכיח עילת תביעה תקפה, ולכן הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה. פסק דין זה מדגיש את מורכבותו של הנוף המשפטי הנוכחי ביחס לפרסום המכוון לקטינים ומדגיש את הצורך בתקנות ברורות בתחום זה.