ת"א 17516/04

תקציר

התובע, מתווך מורשה, תבע את הנתבעים בגין אי תשלום דמי תיווך לאחר ששכרו נכס ברחוב שינקין בתל אביב. התובע טען כי תיווך בנכס לנתבע מס' 2, אשר הציג עצמו כמנהל אדידס. נחתם הסכם בכתב על ידי הנתבעת מס' 2. מספר חודשים לאחר מכן גילה התובע כי בנכס המושכר נפתחה חנות של אדידס. התובעת טענה כי הנתבעים עקפו את ההסכם בכך שהתקשרו בחוזים עצמאיים עם בעל הנכס. בתוך כך, טענו הנתבעים כי הנתבעת מס' 1, חברה שקיבלה את זכויות הזיכיון מאדידס, אינה צד להסכם וכי הנתבעת מס' 2 חתמה בשם אדידס ישראל על ההסכם, שאינו קיים עוד. לטענתם, אין קשר בין התובעת לבין השכרתו הסופית של הנכס לנתבעת מס' 1. בנוסף, טענו הנתבעים כי התובעת לא עמדה בדרישות חוק תיווך מקרקעין, התשנ"ו-1996, בדבר היעדר הזמנה בכתב עם פרטים ספציפיים. השופט, לאחר שבחן את הטענות והראיות, פסק לטובת התובע. הם קיבלו את גרסת התובע לאירועים ומצאו כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב. כמו כן, השופט פירש את דרישות חוק המתווכים בצורה גמישה, תוך התחשבות בעקרון תום הלב. השופט הגיע למסקנה כי הנתבע מס' 2, בעת שניהל משא ומתן על העסקתו עם הנתבעת מס' 1, שיתף מידע אודות הנכס המושכר, ושני הנתבעים קשרו קשר להתחמק מתשלום דמי התיווך. בעקבות זאת הורתה השופטת על חבות משותפת ומספר חבויות, וחייבה את הנתבעים לשלם לתובע 43,000 ₪, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין.