ב"ל 16919-02-14

תקציר

התובע, שנפגע במשחק כדורסל ביום 15.6.2013, תבע מהנתבעת פיצויי תאונה, בנימוק של אובדן כושר תפקוד כתוצאה מהתאונה. הנתבעת דחתה את הטענה, וקבעה כי התובע לא אושפז ואין לראות בו כמי שאינו מסוגל לתפקד, שכן הוא אינו מרותק לביתו. התובע טען כי היה מרותק למיטתו ונעזר בקביים בעקבות התאונה. עם זאת, הנתבע טען כי מהמסמכים הרפואיים של התובע לא עולה ריתוק ביתי וכי הוא לא איבד את כושרו התפקודי כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי. בית המשפט מינה יועץ רפואי מומחה להערכת מצבו של התובע. חוות הדעת של המומחה תמכה בעמדת הנתבע וקבעה כי התובע לא היה מרותק לביתו בתקופה הנדונה. המומחה הבהיר כי הימצאות הגבס אינה מעידה על ריתוק ביתי וכי יכולתו של התובע לנוע עם קביים מעידה על כך שהוא אינו מרותק לביתו. בית המשפט מצא את חוות דעתו של המומחה סבירה והגיונית, והעניק לה משקל מכריע. על סמך חוות דעת זו קבעה השופטת כי התובע אינו מרותק לביתו ולכן דחתה את תביעתו לפיצויי תאונות. התובע נולד בשנת 1985 והיה סטודנט בעת התאונה. לצדדים הזכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.