ע"ע 17149-05-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע ביחס לפסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בחיפה. המבקשת, שעבדה במשרד השומה בחדרה למעלה משני עשורים, ביקשה צו מניעה שיורה על החזרתה לתפקידה הקודם בעקבות מחלוקת עם המשיב על העברתה למשרד השומה בנתניה. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקשת, וקבע כי סירובה של המבקשת להתייצב במשרדי נתניה, כמו גם סירובה להצעות חלופיות, מהווים התפטרות מתפקידה החל מדצמבר 2000. המבקש חויב בסך 3,500 ₪ בגין הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של המשיב ולאחר מכן ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תוך בקשה לעיכוב ביצוע. עם זאת, השופט אילן סופר דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. השופטת סופר אישרה את החלטת בית הדין האזורי, תוך שהיא מציינת את אי התייצבותה לעבודה כנדרש ואת סירובה להסדרים חלופיים, והדגישה כי ערעור אינו מעכב אוטומטית ביצוע פסק דין. זאת ועוד, השופטת ציינה כי הסכום שנגבה בגין הוצאות משפט היה סביר ובמסגרת הנורמה, ומצבו הכלכלי של המבקש אינו מצדיק עיכוב בביצוע. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו ביצוע פסק דין הוא בדרך כלל מיידי, וחריגים הם נדירים. גם סיכוייו של המבקש להצליח בערעור נחשבו נמוכים.