תמ"ש 35042/96

תקציר

התיק סובב סביב סכסוכים כספיים בין בעל לאישה בעקבות פירוק העסק המשפחתי של הבעל. הבעל, אחיו והוריו היו בעלי מניות בחברת סריגי ציביאק בע"מ, כאשר הבעל החזיק ברבע מהמניות. החברה נקלעה לקשיים כלכליים, שהובילו לפירוקה. הבעל, שחתם על ערבויות אישיות לחובות החברה, ביקש להפעיל את חוק החובות המשותפים בנישואין, וביקש מאשתו לשאת במחצית מההתחייבויות. הוא גם ביקש להעביר את הבעלות על דירתם המשותפת ורכבם על שם אשתו, בטענה שהם נכסים משותפים. עם זאת, האישה טענה כי העברות אלה היו רק מראית עין להגנה על הנכסים מפני נושים. בית הדין פסק נגד טענות הבעל. נמצא כי המניות היו מתנה מהוריו ולא מאמץ משותף עם אשתו, ולכן אין להטיל עליה אחריות לחובות הנובעים מהערבויות. בנוסף, האישה לא הייתה מעורבת בערבויות ולא הייתה מודעת להן, והעסק כבר נקלע לקשיים בעת חתימת הערבויות. חזקת החובות המשותפים בין בני זוג לא חלה במקרה זה משום שהחובות לא נצברו במהלך הרגיל של חיי הנישואין שלהם. גם העברות הדירה והרכב על שם האישה הוגדרו כבטלות, מה שתומך בטענת האישה כי הן היו רק אמתלה להגנה על הנכסים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הן הדירה והן הרכב היו בבעלות משותפת של בני הזוג. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות משפט, ופסק הדין לא ייחסם.