ב"ל 23921-03-20

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת העובד התובע כנגד המעסיק הנתבע לדמי תאונות. העובד לא הזכיר את עבודתו עבור ירון רפפורט בתביעתו הראשונית ולא ביקש כל סעד בגין עבודה זו בתיקונים הבאים, ולכן החלטת השופט מתייחסת רק לעבודתו של העובד בחברת אנדרסון סגל בע"מ. בטופס התביעה ובהצהרות הראשוניות נטען כי העובד חזר לעבודה במשרה חלקית לאחר מועד התאונה, מה שסותר את ההצהרה המתוקנת לפיה העובד לא היה מסוגל לעבוד מעל 3 חודשים. עם זאת, מאחר שלא נטענה סתירה זו, השופט לא הכריע בעניין זה. השופטת צידדה בנתבעת לגופו של עניין, וציינה כי העובד לא הצליח לסתור את תוכנו של תלוש השכר שלו מנובמבר 2018, ממנו עולה יתרת ימי מחלה שלא ניתן להסביר בטיעוני העובד. גם טענות העובד בנוגע לחשבונאות בדיעבד של ימי המחלה נדחו, כאשר השופט קבע כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ופותח פתח למניפולציה. השופטת לא קיבלה את הסברי העובד להיעדר דוחות על ימי המחלה וקבעה כי העובד לא הוכיח כי הוא זכאי לניכויים נוספים בגין ימי מחלה עבורו, עבור בת זוגו או עבור ילדיו. בסיכומו של דבר, השופט מצא כי העובד אינו זכאי לדמי תאונה בגין עבודתו בחברת אנדרסון סגל בע"מ ודחה את התביעה, מבלי להורות על הוצאות כלשהן, תוך הותרת האפשרות לערעור בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.