עת"מ 55896-11-10

תקציר

העותר, שהוא זר, הגיש בקשה לאשרת איש דת בעודו בישראל, דבר המנוגד לנוהל הרגיל. היישום היה חסר גם כמה מרכיבים מרכזיים. ראשית, הבקשה הוגשה על ידי העותר עצמו ולא על ידי המוסד הדתי המזמין אותו, וזו דרישה הכרחית. שנית, העותר לא הביא המלצה מהמחלקה לענייני דתות, שכן המוסד אותו הוא מייצג אינו מוכר על ידי המחלקה. כמו כן חלו עיכובים בהליך המינהלי שבמהלכם פניות העותר נותרו ללא מענה. למרות חסרונות אלה בהליך, פסק השופט נגד בקשת העותר, בקובעו כי שיקול הדעת הנתון לרשות המנהלית בענייני אשרות הוא רחב ביותר. עוד ציינה השופטת כי בקשתו של העותר לאשרה לא מילאה את המרכיבים העיקריים הנדרשים לאישור. התנהלותה הבלתי תקינה של הרשות ועיכוביה הוכרו אך לא נחשבו נימוקים מספיקים להתערבות בית המשפט, שהובילו לדחיית העתירה.