ע"א 3441/00
פסק-דין עליון
תקציר
למערערים ולמשיב היסטוריה ארוכה של חילוקי דעות והליכים משפטיים בנוגע לבתם של המערערים מנישואים קודמים, שאמה נפטרה. בסופו של דבר השיגו המערערים צו אימוץ לבת מבית משפט באילינוי בארה"ב, בעוד ההליכים המשפטיים בעניינה התנהלו גם בישראל. המשיב ביקש פסק דין הצהרתי בישראל הקובע כי צו האימוץ הזר אינו ניתן לאכיפה ומבוטל, בין היתר בעילה של מרמה ופגיעה בצדק הטבעי. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיב. המערערים ערערו על החלטה זו. בית המשפט העליון, בהחלטת רוב, דחה את הערעור. בית המשפט קבע, כי בעוד שהמשיבה אינה יכולה לבקש הכרה ישירה בפסק החוץ על פי הדין הקיים, ניתן לבקש סעד הצהרתי שלילי של אי הכרה, במיוחד במקרים בהם קיים קשר הדוק בין המבקש לבין נשוא פסק החוץ, וצורך מעשי בסעד כזה. בית המשפט מצא ראיות מספיקות לתרמית מצד המערערים בקבלת צו האימוץ הזר, שכן הם הסתירו מבית המשפט באילינוי הליכים משפטיים מתמשכים בישראל. תרמית זו, יחד עם הפגיעה במשיב ובטובת הילד, הצדיקו את אי ההכרה בצו האימוץ הזר. השופט ריבלין, בחוות דעת חולקת, טען כי המשיב אינו יכול לקבל את הסעד ההצהרתי המבוקש של אי הכרה, שכן הוא אינו סימטרי עם הדין הקיים בדבר הכרה בפסקי חוץ, ונעדר ערך מעשי ומשמעות אופרטיבית. לדברי השופט ריבלין, גם טענת המרמה במקרה זה מוטלת בספק, ואת ההכרה בצו הזר היה צריך להשאיר לבית המשפט הדן בכל טענה קונקרטית עתידית.
ע"א 3441/00 פלוני נ' פלונית, עליון (19.1.2004)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.