עת"מ 8273-06-13

תקציר

עניינה של העתירה הנדונה בבקשה למעמד בישראל מטעמים הומניטריים. בעתירה נטען כי נפלו פגמים בתשתית העובדתית שעליה הסתמכו הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בעת קבלת המלצותיהם והחלטותיהם. ועדת ההתנגדויות הזרות הכירה בחלק מפגמים אלה, אך החליטה להתעלם מהם, בנימוק שהטעויות העובדתיות אינן רלוונטיות או אינן מהותיות. עם זאת, השופט פסק לטובת העותר, וקבע כי טעויות אלה היו משמעותיות וירדו לשורש העניין. השופט פירט אי דיוקים רבים בהחלטת הוועדה והמנכ"ל, לרבות טענות בלתי מבוססות כי העותרת ניהלה עסק לקזינו וליווי, וכי עזבה את ישראל לתקופות ארוכות. זאת ועוד, מסגרת הדיון בוועדה הבין-משרדית התבססה על נוהל שגוי, שהתמקד בהפסקת הליך מדורג בשל אלימות, שלא היה נושא פניית העותר. השופט הדגיש את אופייה המיוחד של הוועדה הבין-משרדית כ"מוצא אחרון" בבקשות למעמד הומניטרי, ולפיכך את חשיבותו של תהליך קבלת החלטות תקין וממצה. בשל הפגמים הרבים והמשמעותיים בהליך קבלת ההחלטות, קבעה השופטת כי יש לבטל את החלטות הוועדה הבין-משרדית והמנכ"ל. כמו כן, השופט טען כי היה על הוועדה להתנגדויות חוץ להימנע מקבלת החלטה עצמאית ובמקום זאת להחזיר את הנושא לוועדה הבין-משרדית לדיון מחדש. משהדבר לא קרה, החליטה השופטת להתערב ולבטל את ההחלטות הקודמות, וקבעה כי עניינו של העותר ייבחן מחדש על ידי הוועדה הבין-משרדית ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. עוד הורה השופט לבחון במסגרת ההחלטה החדשה את הנתונים הנוספים של העותרת בנוגע לקשריה לישראל, שהוצגו לאחר הדיון. בפסק הדין הודגש כי כל צד יישא בהוצאותיו, ולא יינתן צו להוצאות במקרה זה.