עת"מ 42985-04-19

תקציר

העתירה מערערת על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים לאשר תוכנית לקטע מהרכבת הקלה בירושלים, בטענה שהיא אושרה ללא האישורים הנדרשים ומבלי לתת מענה ראוי לחששות הוועדה המקומית והתושבים. בית המשפט קבע כי הוועדה לא הצליחה לקבל את ההמלצה הנדרשת מהוועדה המקומית, וכי התוכנית הוגשה על ידי העירייה ללא האישור הנדרש ממועצת העיר. הדבר היווה פגם פרוצדורלי שפגע באישור התוכנית. ראשית, הוועדה המחוזית שגתה בקובעה כי הוועדה המקומית בחרה שלא לתת את המלצתה, שכן ניכר כי חברי הוועדה המקומית ביקשו לקיים דיון בתכנית אך זכו להתעלמות. היה על הוועדה לאפשר זמן לוועדה המקומית להתכנס ולמסור את עמדתה, במיוחד נוכח חשיבות התכנית והאינטרס הציבורי בה. שנית, מאחר שהוועדה המקומית לא נתנה את המלצתה, ובהתחשב בכך שהתוכנית הופקדה על ידי העירייה ללא אישור מועצת העיר, הופסקה מראית העין של ההליך. בית המשפט התייחס גם לטענת העותרים כי זכות הטיעון שלהם נפגעה במהלך הדיון בהתנגדות, אך קבע כי העותר לא הוכיח כי הוצגו נתונים חדשים בדיון, וכי שקופיות המצגת היו עזרים חזותיים בלבד. ההחלטה לאשר את התוכנית נפלה אפוא פגומה, ובית המשפט ביטל אותה. התוכנית תצטרך להיות מוגשת מחדש לוועדה המחוזית להחלטה חדשה, הפעם באישור הוועדה המקומית. כל צד יישא בשליש מהוצאות העותר.