ע"א 2626/95

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר. הערעור ביקש למנוע ממלון המשיב, הנסיכה אילת, להשתמש בשם "מלון הנסיכה" בטענה שהוא דומה מדי לשם המלון של המערערת, הנסיכה נתניה. המערערת טענה כי הדמיון בין השמות מטעה את הציבור וכי השימוש שעושה המשיב בשם מפר את פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ובפרט את סעיף 36(ו). עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם החלת "המבחן המשולש" על ידי בית המשפט המחוזי לקביעת הסבירות להטעיית הציבור. מבחן זה בוחן את הדמיון במראה ובצליל של השמות, סוג הסחורה ובסיס הלקוחות, ונסיבות אחרות. בבחינת קריטריונים אלה מצאו בתי המשפט כי אף שהשמות דומים, בתי המלון שירתו מטרות שונות ופרופיל לקוחות שונה, וקיים סיכון קטן להטעיית הציבור. עוד צוין בפסק הדין כי המערערת לא הפעילה מזה זמן בית מלון הפתוח לציבור, ובכך הפחיתה עוד יותר את הסבירות לבלבול. בנוסף, בית המשפט הכיר בטענת המשיב כי הלוגו של שני המלונות היה מובחן, מה שהפחית את הסיכון להטעיה. בסופו של דבר, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור, ברוב דעות לטובת המשיב. המערער חויב לשלם למשיב 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.