רע"א 5333/05

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה למתן רשות ערעור על החלטה המאשרת את פינוי המבקשים ממקרקעין בשכונת נווה צדק בתל אביב-יפו. בתחילה פסק בית משפט השלום על סילוק המבקשים, שכן הם לא הוכיחו כל חזקה או שכירות כדין, ואילו טענתם להתיישנות נדחתה אף היא. הקרקע, בבעלות מדינת ישראל ורשות הפיתוח, הייתה בניהול המשיבים על פי הדינים הרלוונטיים. המבקשים ערערו לבית המשפט המחוזי, בבקשה להציג ראיות נוספות ולעכב את ביצוע פסק הדין לפינוי. אולם, הבקשה נדחתה, שכן בית המשפט העדיף את האינטרס הציבורי במניעת פלישה בלתי חוקית למקרקעין על פני טענות המבקשים לשימוש ארוך שנים. היא ציינה כי הקרקע אינה למגורים ואינה משמשת למחיה, והמבקשים יכולים להגיש תביעה נפרדת לפיצוי כספי. לאחר ערעור נוסף, בקשת רשות הערעור נדחתה שוב, שכן בית המשפט לא מצא שאלה משפטית מכריעה או עילה מספקת לעיכוב הפינוי. פסק הדין הכיר בהשתלטות הבלתי מורשית הממושכת של המבקשים, אך עמד על כך שעיכובים רשמיים לא צריכים להכשיר שימוש בלתי חוקי בקרקע. נקבע כי סיכויי ההצלחה של ערעור פרוספקטיבי אינם סבירים, והפסיקה הצביעה על זהירות במצבי פינוי, ובפרט על הבחנה בין הקשר מגורים להקשר שאינו למגורים. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הבקשה והדגיש כי אין להתערב בממצאים עובדתיים מערכאות נמוכות יותר ללא נסיבות חריגות.