ת"א 36969-12-15

תקציר

עניינו של התיק בקביעת בטלותם של שני מסמכי ויתור עליהם חתם התובע, משה בן אבו, אשר ויתר על מניותיו בחברה הנתבעת. התובע טען כי חתם על המסמכים בשל ניצול מצוקתו על ידי הנתבעים, חולשתו הנפשית וחוסר ניסיונו, כאמור בסעיף 18 לחוק החוזים, ועל כן צריכה להיות לו הזכות לבטלם. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענת התובע כי פיתח את מוצר הליבה של החברה בטרם פגש את שני הנתבעים האחרים, אורי אלתר ונתנאל דוידי, תקפה. עוד מצא בית המשפט כי חוסר ניסיונה והבנתה הפיננסית/משפטית של התובעת ביחסי בעלי מניות, כמו גם התנאים הגרועים ביותר של מסמכי הוויתור, מהווים עושק כהגדרתו בחוק החוזים. לפיכך, התובעת הייתה רשאית לבטל את המסמכים למרות הוראות הוויתור הכלולות בהם. עם זאת, מאחר שהתובעת לא פעלה בזמן אמת לביטול מכירת החברה, דבר שסביר להניח שהיה זוכה להתנגדות מצד בעלי מניות אחרים, ביטל בית המשפט רק את המסמכים במערכת היחסים שבין התובעת לבין שני הנתבעים. הסעד הורה לשני הנתבעים להעביר לתובע את חלק התמורה שקיבלו ממכירת החברה שהיה שווה ערך לתמורה בגין הגדלת ההחזקות עקב חתימת התובע על מסמכי הוויתור. כמו כן הורה בית המשפט לשני הנתבעים לשלם לתובע 170,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחה.