ע"פ 149/15

תקציר

רוב השופטים הסכימו לקבל את ערעורו של המערער שהורשע בהריגה ובשיבוש הליכי משפט. השופטים זיכו את המערער מעבירת ההריגה והטילו עליו את עונש המאסר שכבר ריצה - כשנתיים - משום שסברו כי די בו לחומרת העבירה של שיבוש הליכי משפט. השופטים הדגישו כי התיק אינו קל להכרעה נוכח היעדר ראיות ישירות התומכות במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי המערער דחף את הקורבן אל מותה מהמרפסת. השופט סולברג חלק על כך, וסבר כי יש להרשיע את המערער בגרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה. לדברי השופט סולברג, מעשיו של המערער – חסימת יציאתה של הקורבן מהדירה והפעלת כוח כלפיה – הובילו את הנפגעת לנסות לצאת דרך המרפסת, מה שגרם בסופו של דבר למותה. השופט סולברג טען כי אדם סביר היה צופה תוצאה זו. עם זאת, רוב השופטים סברו כי קיים ספק סביר באשר לאשמתו של המערער במותו של הקורבן, וכי לא ניתן לשלול אפשרויות אחרות, לרבות נפילתו של הקורבן מהמרפסת עקב השפעת אלכוהול וסמים, או נפילה בשוגג. עוד הצביעו על כך שטענת המדינה חסרה עקביות ביחס למצבו הנפשי של הקורבן, מה שהותיר מקום לספק. ככלל, גינו השופטים את האירוע והדגישו את הצורך להגן על הקורבן, הזונה, ולמצות את הדין עם המערערת, במיוחד בגין שיבוש הליכי משפט.