ת"א 44600-10-20

תקציר

התובעת, דיור (א.פ.ז) בע"מ, תבעה את הנתבעת, נתנאל גרופ בע"מ, בגין אי מסירת שתי חנויות וחמש חניות במועד, כפי שנקבע בהסכמי השיתוף והבנייה בין הצדדים. החנויות היו אמורות להימסר ב-2 באוקטובר 2016 או ב-2 בפברואר 2017 לכל המאוחר, אך נמסרו רק ביולי או באוגוסט 2019. התובעת תבעה פיצויים בסך 4 מיליון ₪, ללא הוכחת נזק, בגין איחור במסירה, לפי חוק מכר דירות. עוד טענה התובעת כי הנתבעת הפרה את התחייבותה להקצות חמישה מקומות חניה, שכן החניות שהוקצו על ידי הנתבעת היו חניות תפעוליות ולא חניות פרטיות, וההקצאה הייתה זמנית בלבד. התובע תבע פיצויים בסך 600,000 ₪ בגין הפרה זו. הנתבעת טענה כי התובעת הסכימה לשיהוי, וכי הייתה לכך הצדקה. באשר לחניות טענה הנתבעת כי מילאה את חובתה, וממילא הזכות לחנות הוגבלה ל-48 חודשים. בית המשפט קבע כי החנויות נמסרו בחודש יולי 2019, והנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התובעת הסכימה לעיכוב או שהייתה הצדקה לכך, ולכן הורה לנתבעת לשלם פיצויים בסך 888,750 ₪ בגין העיכוב באספקה. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת הפרה את חובתה לספק חמש חניות פרטיות ללא הגבלת זמן והורה לה לשלם פיצויים בסך 490,500 ₪. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪.