ת"צ 22496-03-22

תקציר

רשם בתי המשפט דן בשתי שאלות בפסק דינו. ראשית, עליהם להחליט האם יש לקבל את בקשת אפל ישראל לדחות את התביעה בשל חוסר תום לב ושימוש לרעה של המבקש בהליך משפטי. המבקש ניסה בעבר להביא להכרה באמצאה על ידי אפל ישראל, באמצעות שתי בקשות נפרדות. שני הניסיונות לא צלחו, ואפל ישראל טוענת כי המבקש מנסה לתמרן את ההליך המשפטי על ידי הגשת בקשה חדשה לאישור לגוף שיפוטי אחר. למרות שהרשם מכיר בהתנהלותו הפרוצדורלית המפוקפקת של המבקש, הוא אינו סבור שהיא חמורה דיה כדי להצדיק את דחיית הבקשה על הסף. שנית, על הרשם להחליט האם יש להכיר באמצאה כהמצאה של אפל ישראל, לפי תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. לשם כך, על המבקש להוכיח כי אפל ישראל היא "נציגתו" של המשיב, וכי הם מייצגים את המשיב ב"אותו עניין" כמו התביעה. מוסכם כי מבחן עוצמת היחסים, שהוא מבחן ראשוני, מתקיים. הרשם קובע כי מתקיים גם "מבחן החומר", מבחן משני, שכן אפל ישראל עוסקת ברכיבים המותקנים בתוך המכשירים הנקובים באפליקציה, גם אם הם אינם משווקים או מוכרים אותם ישירות. לפיכך, הבקשה לאישור מוכרת כהמצאה עבור המשיב, הגם שהמבקש מחויב בהוצאות בשל התנהלותו הפרוצדורלית.