ע"ר 49524-05-19

תקציר

פסק הדין דן במועד האחרון לערעור על פסק דין שניתן על ידי רשם בית הדין הארצי. בית המשפט מחליט כי המועד האחרון המתאים להגשת ערעור על פסק דינו של הרשם הוא שבעה ימים, נוכח חוסר הבהירות בנושא בעבר. המבקש במקרה זה ביקש פעמיים להאריך את מועד הגשת הערעור, ושתיהן נדחו על ידי בית המשפט. הדחייה הראשונה מבוססת על נימוקים פרוצדורליים, שכן הבקשה הוגשה בהליך הלא נכון. הבקשה השנייה נדחית משום שפסק הדין נשוא הערעור, שדחה ערעור קודם על אי תשלום ערבות, הוא החלטה סופית שאין לה סיכוי להצליח. לכן, אין סיבה להאריך את המועד. זאת ועוד, בית המשפט מצדיק את הדרישה מהמערער לשלם ערבות, תוך הדגשת הצורך לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המערער לגבות הוצאות. במקרה זה, בית המשפט אינו מוצא פגם בהליך קבלת ההחלטות שחייב את הערבות. לבסוף, בקשת הארכה השנייה של המבקש נדחית, ופסק הדין המקורי עומד בעינו, כאשר המבקש נדרש לשלם את הוצאות המשיבים.