ת"א 2196/08

תקציר

עניינה בתביעת נזקי גוף לאחר שהתובע, מאבטח מתנדב, הרים חזיז שהושלך למגרש כדורסל וזה התפוצץ בידו במהלך משחק בין הפועל ירושלים להפועל חולון. הזיקוק נזרק על ידי הנאשם יוסי מלאך, אוהד הפועל חולון, שגם הדליק את הפתיל שלה. כתוצאה מהפיצוץ איבד התובע שלוש אצבעות בידו הימנית, ידו הדומיננטית. התובע הגיש תביעה נגד 12 נתבעים, בהם מדינת ישראל, עיריית ירושלים, חברת האבטחה שנשכרה לאבטחת המשחק, מנהל ליגת העל בכדורסל, איגוד הכדורסל, יוסי מלאך, חברו ניר ראובן שהורשע באי מניעת העבירה, מועדון הכדורסל הפועל חולון וקבוצת הכדורסל הפועל ירושלים. השופט פסק לטובת התובע והטיל את האחריות על הנתבעים הבאים: מדינת ישראל, יוסי מלאך, ניר ראובן וויקטור תשובה שמכר למלאך את הכרטיס למשחק בידיעה שבכוונתו להביא חזיז. השופט דחה את הטענות נגד חברת האבטחה, עיריית ירושלים, ליגת העל בכדורסל, איגוד הכדורסל, מועדון הכדורסל הפועל חולון וקבוצת הכדורסל הפועל ירושלים. השופט קבע כי מדינת ישראל אחראית לרשלנות במילוי תפקידה של אבטחת המשחק, שכן היא אחראית לבדיקת האוהדים בשער דרכו נכנס העבריין לאולם, ולא גילתה את החזיז. השופטת קבעה כי יש להעמיד את אחריותו של יוסי מלאך, שזרק את הזיקוק, על 80%. השופט העמיד את שיעור האחריות של ניר ראובן על 10% משום שידע שמלאך מתכוון להשתמש בחזיז אך לא מנע זאת ממנו, ויכול היה ליידע את אנשי הביטחון. ויקטור תשובה נמצא אחראי ב-5% על כך שמכר למלאך את הכרטיס בידיעה שבכוונתו להכניס זיקוק למשחק. השופט הציע כי מדינת ישראל, שככל הנראה תישא בתשלום העיקרי של הפיצויים, לא תחייב את תשובה להשתתף בתשלום הפיצויים. באשר לנתבעים האחרים, קבעה השופטת כי לעיריית ירושלים, כבעלת אולם הכדורסל, אין כל אחריות לכשל האבטחה, ולכן דחתה את התביעה נגדה. השופט דחה גם את הטענות נגד חברת האבטחה שכן הכשל באבטחה היה של המשטרה ולא של החברה. השופט מצא כי קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, כקבוצה המארחת, מילאה את חובתה בכך שהקפידה לקיים את תוכנית האבטחה שנקבעה על ידי המשטרה ולממן אותה, ולכן דחה את התביעה נגדה. השופט דחה גם את הטענות נגד ליגת העל בכדורסל, איגוד הכדורסל ומועדון הכדורסל הפועל חולון. השופט קבע כי לנתבעים אלה אין כל אחריות לנושא הביטחוני, וטענת התובע כי היה עליהם להתמודד טוב יותר עם האלימות במגרשי הכדורסל הועלתה במישור הכללי ולא הוכיחה סיבתיות. השופטת קבעה כי אין למצוא את התובע רשלן באופן תורם, שכן פעולתו להרים את הזיקוק הייתה אינסטינקטיבית ומהירה, ולא הייתה הנחיה האוסרת על הרמת חפצים שהושלכו למגרש. השופטת קבעה כי הנכות הרפואית המשוקללת של התובע עומדת על 75.68%, ודנה בכל אחד מראשי הנזקים להם תבע התובע. השופט הורה לנתבעים מדינת ישראל, יוסי מלאך, ניר ראובן וויקטור תשובה לשלם לתובע 866,804 שקל ביחד ולחוד, בתוספת הוצאות משפט. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 45 יום, ולאחר מכן הוא יצבור ריבית. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים שתביעותיהם נדחו, בסך של 10,000 ₪ לכל נתבע.