בש"פ 756/15

תקציר

הערעור נסב על השאלה האם יש לחשוף בפני ההגנה "חומרי חקירה" מסוימים, ובפרט הערכה פסיכולוגית המשמשת בדו"ח מעצר. בית המשפט קבע כי יש לדחות את הערעור מאחר והחומר המדובר אינו נחשב ל"חומר חקירה" כהגדרתו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. גם אם כן, המערער לא הוכיח כי יש מקום להסיר את החיסיון סביב חומרים אלה, שנאספו לצורך תסקיר שירות המבחן לנוער לצורך מעצר. ההערכה הפסיכולוגית המשמשת בדו"ח המעצר אינה בידי רשויות התביעה והן אינן יכולות לגשת אליה; לכן, זה לא יכול להיחשב חומר חקירה. זאת ועוד, המדינה לא טענה נגד הגדרת ההערכה כחומר חקירה בבית המשפט המחוזי, והמערער לא הוכיח די הצורך כי שמירה על חיסיון תפגע בהגנתו. התסקיר המדובר מוגבל לשלב המעצר ואינו קביל בהליך העיקרי; לכן, אין סיבה לחשוף את החומרים הבסיסיים. לבסוף, המערערת לא הראתה מדוע לא די באבחנה נוספת להליך העיקרי. פסק הדין מחזק את החיסיון המוקנה לתסקיר שירות המבחן לנוער ולחומרים התומכים בו, שניתן לערער עליו רק באמצעות הליכי חקיקה מתאימים.