סע"ש 41873-06-20

תקציר

השופט פסק לטובת התובע בסכסוך עבודה זה, והורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 231,376 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. סכום זה יוגדל בהפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק החל מיום 17.6.2020 ועד למועד השלמת התשלום. הנתבעים אחראים ביחד ולחוד לתשלומים אלה. השופטת קיבלה את מרבית טענות התובעת, וקבעה כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד, והנתבעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח את פרטי הסכם העבודה. משכך, נמצא כי חלקו של התובע בתקבולים הוא שכר היסוד שלו, אותו היה על הנתבעים להשלים בזכויות סוציאליות כנדרש בחוק. סכום זה נקבע על 8,000 ₪ לחודש, למרות הראיות המצביעות על כך שמדובר בסכום נטו שנותר בידי התובע לאחר הוצאות, שכן התביעה התבססה על ערכים ברוטו. השופטת קיבלה גם את טענת התובע כי פוטר באופן קונסטרוקטיבי בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ולכן היה זכאי לפיצויי פיטורים, שחושבו בסך 56,473 שקל. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בגין היעדר הפקדות פנסיה, בסך 35,279 ₪; גמול עבור עבודה בשעות נוספות ומנוחה שבועית בסך 87,075 שקל; פדיון חופשה בסך 15,559 שקל; דמי הבראה בסך 16,990 ₪; ופיצוי של 20 אלף שקל על תלושי שכר שלא הוכנו כראוי. מנגד, דחתה השופטת את תביעותיה של התובעת לדמי חגים ולפיצויים בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, מחוסר ראיות והתיישנות, בהתאמה. השופטת דחתה גם את התביעה שכנגד של הנתבעים, וקבעה כי היא חסרת בסיס ונועדה רק להרתיע את התובע מלממש את זכויותיו. לבסוף, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הנתבעים בעניין ופסק לתובע הוצאות בגין הטיפול בתביעה שכנגד בנוסף להוצאותיו המשפטיות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום מסירתו.