תא"מ 52918-05-15

תקציר

הנתבע נתן למוסך צ'ק עבור תיקוני רכב, שכן התיקונים היו צפויים להיות מכוסים על ידי הביטוח. הצ'ק ניתן כבטוחה עד לקבלת תגמולי הביטוח, מתוך הבנה כי הוא יוחזר עם קבלת תגמולי הביטוח בהצלחה, מה שאכן קרה. אלא שהמוסך, לעומת זאת, החתים את השיק אצל שני נפרעים - הם עצמם והתובע - ללא הסכמת הנתבע. התובעת, שהייתה צד להסכם הנחה עם המוסך שאפשר פעולה זו, טענה כי היא "צד רחוק" ולפיכך "מחזיקה ראויה" בשיק, ובכך גברה על כל טענות הנתבעת. השופטת פסקה לטובת הנתבעת, בנימוק של חוסר תום לב מצד התובעת, הן מבחינה אובייקטיבית, בעקיפת חוקי הגנת הצרכן, והן מבחינה סובייקטיבית, שכן בא כוח התובעת הטעה את הנתבעת לגבי זהותם ואופי השיחה. התובע נמצא כמחזיק בשיק הערך, ועל כן חלות עליו אותן הגנות כמו המוסך, לרבות הטענה כי השיק ניתן כביטחון. מאחר שלא התקיים תנאי הפירעון, היה הנתבע פטור מפירעון השיק. השופט הורה על מחיקת תביעת התובע, ופסק לנתבע הוצאות בסך 7,000 ₪, שישולמו על ידי התובע בתוך 30 יום.