עת"מ 40795-12-23

תקציר

העותרת, חברה שזכתה במכרז פומבי לפרויקט בנייה, הגישה עתירה נגד החלטת ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל. הוועדה סירבה לאשר הוצאת היתר בנייה על פי תכנית בניין עיר, שיזם העותר. העתירה ביקשה להכריז על ההחלטה כחסרת תוקף ולחייב את הרשות לאשר את התוכנית. תנאי המכרז אסרו על הזוכה לשנות את התוכנית המקורית, אך העותר טען כי השינויים נחוצים לכדאיות הכלכלית של הפרויקט והומלצו על ידי רשויות התכנון. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה. היא הסכימה עם הרשות כי אכיפת תנאי המכרז חיונית לשמירה על שוויון בין המשתתפים וכי לעותרת היה די זמן לפעול, אך היא לא עשתה כן. בית המשפט מצא את עמדת הרשות סבירה וחוקית, והעותרת הייתה מודעת להשלכות של אי עמידה בתנאי המכרז. בנוסף, קבע בית המשפט כי הרשות לא פעלה בחוסר סבירות או בחוסר תום לב וכי לא נשללה מהעותר זכות שימוע. ההחלטה התבססה על שיקולים ענייניים ולא הייתה בלתי סבירה באופן קיצוני, ולכן סירב בית המשפט להתערב בשיקול דעתה של הוועדה. העותר חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הרשות.