ע"א 282/09

תקציר

פסק הדין במקרה זה כרוך בערעור על החלטה בתביעת רשלנות רפואית. המערער התלונן על כאבים בחזה בשנים 1997 ו-2000 ועבר מספר בדיקות. המערערת טענה כי המשיבה, ד"ר ארמן, התרשלה בטיפול בו, שכן לא הצליחה לאבחן ולטפל כראוי במצבו. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא הייתה רשלנות מצדו של ד"ר ארמן. היא ערכה חקירה יסודית והטיפול בה עמד בסטנדרט הטיפול של רופא סביר. החלטתו של ד"ר אהרמן להמליץ על משטר דיאטה ומעקב במקום תרופות סטטינים מיידיות לכולסטרול גבוה הייתה סבירה, במיוחד בהתחשב בשיקול הדעת שניתן לרופאים במקרים כאלה. זאת ועוד, אדישותו של המערער עצמו לבריאותו וחוסר שיתוף הפעולה עם הנחיותיו של ד"ר אהרמן תרמו למצבו הרפואי. בית המשפט הדגיש כי רופא משפחה אינו תחנת הפניה "אוטומטית" ומצופה ממנו לאבחן ולטפל בגבולות מומחיותו. מאחר שבית המשפט לא מצא רשלנות בטיפול, הוא לא התייחס לסוגיית הקשר הסיבתי. התקף הלב ממנו סבל המערער התרחש שנים לאחר ביקורו האחרון אצל ד"ר הרמן, וגורמים נוספים כגון עישון נמצאו כגורמי הסיכון הדומיננטיים. השופט עמית הציע לדחות את הערעור, והשופט מלצר והשופט רובינשטיין נעתרו. בנוסף, בשל רישום חסר בתיק הרפואי, לא נפסקו הוצאות. פסק הדין מדגיש את חשיבות התיעוד הנאות ברשומות הרפואיות תוך הכרה במורכבות תפקידו של רופא המשפחה ובאחריותם של המטופלים לשמירה על בריאותם.