ע"א 3110/14

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעה שהוגשה בשנת 2007 בנוגע לזכות החכירה של קרקע במושב רשפון. לאחר שהתביעה נדחתה בערכאה הראשונה, הסכימו הצדדים, בהמלצת ערכאת הערעור, לבטל את פסק הדין ולקיים דיון לגופו של עניין. במהלך הדיון השמיע השופט דברים שהובילו את המערערים להגיש בקשה לפסילתו, בטענה כי חוות דעתו "נעולה" וכי החליט לדחות את תביעתם. השופט דחה את בקשת הפסילה, והוביל את המערערים לערער לערכאה גבוהה יותר. במקביל, ביקשו המערערים לדחות את המועד להגשת סיכומיהם עד לקבלת ייצוג משפטי. בית המשפט דחה בקשה זו בקובעו כי דיון ההוכחות כבר הסתיים וכי ניתן להגיש את הסיכומים כמתוכנן. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי דברי השופט אינם מהווים שקידה של חוות דעת שלא ניתן לשנותם. עוד ציין בית המשפט כי השופט כבר שמע את חומר הראיות ורשאי להביע את דעתו על סיכויי ההליך. דבריו של השופט לא הצביעו על היעדר משוא פנים המצדיק את פסילתו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי בקשת המערערים לדחות את המועד האחרון להגשת הסיכום באה באיחור בלתי מוצדק ולא הצדיקה התערבות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. משכך, נדחה הערעור, והמערערים נדרשו להגיש את סיכומיהם כפי שהורה השופט המקורי. פסק דין זה ניתן ללא צו להוצאות, נוכח היעדר תשובה מצד המערערים.